משימה 4

(רום) אני למדתי שדמוקרטיה היא לא דבר שמובן מאליו, יש מדינות בהן יש דיקטטורה או צורות משטר שהחיים בהן יכולים להיות קשים ורעים מאוד חיים שלא העלנו בדעתנו שעוד קיימים, ושחשוב ולהודות שאני חי במדינה דמוקרטית שמכבדת את הדעה שלי ושל אנשיה ולהודות שיש לי חופש בחירה.נהניתי לדבר כמו חבר מפלגה ממשטר אחר ולא לדבר כרגיל משום שזה הרגיש שונה ומיוחד כאילו אני מישהו אחר וזה הפך את העבודה ליותר כיפית, מעניינת ומיוחדת.הקשיים שאלו במהלך העבודה היו איך להביע את עצמי בדרך שתואמת את הזמן הדמות ואת סוג המשטר שבה הדמות דוגלת ובנוסף איך לנסח נכון את מה שהדמות רוצה לומר לפי התפקיד שהדמות ממלאת במשטר הפשיסטי כל אלו הקשו על מהלך העבודה אך גם סיקרנו אותי במידה מסוימת.המיומנויות ששיפרתי היו מיומנות הכתיבה והניסוח והמיומנות איך לדבר כמו מישהו אחר (כאילו אתה הוא)היתרונות של העבודה בבלוג היו שהיה קל ונוח לעבוד איתו החסרונת של העבודה בבלוג היו שאפשר לעבוד רק בכתובת אימייל אחת ואם רוצים לעבוד בנפרד זה מקשה על העבודה כי אי אפשר לשלוח קישור לעריכה בבלוג רק קישור לצפייה בולמדתי על עצמי שאני טוב בלהתנסח ואני טוב בלנסח משפטים שקשה לומר או לכתוב.רום איילון מגיב לפוסט האישי של רון דוידוב (מסמיליאנו)אני חושב שהפוסט מנוסח בצורה די יפה שדומה לבלוג אך לפי דעתי חסר מה הקשר של מסמיליאנו לפאשיזם שבאיטליה. מה מסמיליאנו הרגיש,עשה,חשב או ראה לפניי עליית הפאשיזם, בזמן העליית הפאשיזם ואחריי עליית הפאשיזם .קישור לעבודה של דר עומר ב. ורון:https://historydaromerron.blogspot.co.il/2018/03/blog-post_4.html



(איתי) אני למדתי לשמוח מזה שאני חיי במדינה דמוקרטית בה יש לי זכויות ואני לא חיי עם "אקדח צמוד לראש" ושיש עדיין מדינות בעולם שמתקיימת בהן דיקטטורה שבה אין לאזרחים זכויות ויש להם רק חובות והמנהיג מתייחס לאזרחים כאילו הם כלום והאזרחים לא יכולים לעשות כלום כי הם הסכימו להעלות את המנהיג לשלטון.נהניתי לכתוב על איטליה כי מאוד התעניינתי קודם לדעת מה קרה שם בתקופת מלחמת העולם הראשונה והלאה היה לי קשה לכתוב את הסיפור של הדמות  בצורה שתספר את הסיפור מאותה נקודת זמן שבה הדמות קיימת אבל בסופו של דבר הצלחתי להסתדראני חושב ששיפרתי את היכולת שלי לעבוד בקבוצה ולעבוד במחשבאני חושב שהיתרון בכתיבה של בלוג במשימה זו היא שאפשר לכתוב את הדעה שלח והרבה אנשים יכולים לראות את זה ולהיות מושפעים מ הבלוג וגם ללמוד ממנו. אני חושב שהחיסרון בכתיבת עבודה כזאת בבלוג שהיא מכריחה את כולם לעבוד ביחד , מה שלא תמיד אפשרי ואי אפשר לעשות כל אחד בנפרד את החלק שלו.אני לא למדתי שום דבר חדש על עצמי מהמשימה.

(גל) למדתי שהעובדה שאני חי במדינה חופשית היא לא משהו שצריך לקחת כמובן מאליו מכיוון שיש אנשים שלא יכלו לומר את הדעה שלהם באופן ציבורי בלי לקבל קנס או ללכת לכלא וכיום לכל אדם יש את זכויות האדם הבסיסיות אבל באיטליה הפשיסטית למעמד הנמוך והבינוני לא היה את כל זכויות האדם וזה ממש מוזר שאנשים באיטליה הפשיסטית לא היה משההוא לעשות בנושא.אחד הדברים שהכי שמחתי בעבודה הקבוצתית שאם מישהו לא הבין חלק מסוים או היה חסר לו רעיונות השניים האחרים יכלו לעזור לו בנוסף אחרי שגמרנו לעבוד יכולנו לשחק.הקשים העיקרים בשלבי היו למצוא מידע על אנשים במעמד הנמוך באיטליה הפשיסטית ולכתוב בגוף ראשון כאילו אני אני כתב חדשות מהמאה ה 20 וכמו שכתבתי למעלה התגברתי על הבעיות בעזרת העזרה של חברי לקבוצה.שיפרתי את מיומנות הכתיבה היצירתית שלי ומיומנות חיפוש מידע ומקורות שקשורים (פיזית ובאינטרנט )  לעבודה .היתרון הוא שהבלוג ציבורי כך שיותר קל להגיב אליו בנוסף גם אפשר לחלק את המשימות לפוסטים שונים ולעשות אותם אחד אחד הבעיה הייתה שכדאי להיכנס לבלוג צריך להיכנס למייל אבל אם אחד מהאנשים  שהמייל לא שלו צריך להשלים או לתקן את החלק שלו הוא צריך לבוא אל האיש שיודע את הסיסמא או שהאיש שהמייל שיך לו צריך לתת לאדם אחר את הסיסמא שלמייל שלו אבל זה פוגע בפרטיות שלו הגבתי לעבודה של כפיר, ליאם וזיו רוב העבודה שלהם יפה ומפורטת ברמה הנכונה אבל לדעתי צריך להרחיב בחלק השלישי במקום דעה קבוצתית לדעה של כל אחד או דעה קבוצתית יותר ארוכה  קישור לבלוג שלהם:http://animagniv.blogspot.co.il/2018/03/blog-post.htmlx